#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ו. 1 'לפני אידיהן של גוים שלשה ימים אוסר לשאת ולתת עמהם' האם השלוש ימים כולל את יום האיד או לא?	מדלא תני 'אידם של עובדי כוכבים ג' ימים לפניהם' ש&quot;מ הם בלא אידיהם (ע' לקמן ז: דלאב&quot;א איכא בזה פלוגתא דתנאי).	עבודה זרה ו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ו. 2 איבעיא להו איסור לשאת ולתת עם הגוי ביום אידו הוא משום הרווחה או דלמא משום ולפני עור לא תתן מכשול, למאי נפק&quot;מ והאם נפשט?	נפק&quot;מ אם יש לו כבר בהמה שלו, אם משום הרווחה אסור, ואם משום לפני עור כיון שיכול להקריב משלו אין כאן לפני עור {דלא אסרו יין לנזיר אלא בתרי עברי דנהרא שאינו יכול לבד} ולא נפשט. (כתב הר&quot;ן אף דהבא לא נפשט, ריהטא דסוגיא משום דאזיל ומודה ולעולם אסור}.	עבודה זרה ו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ו: 1 נשא ונתן ביום אידיהם, ובשלושה ימים שלפניהם האם נאסר (וכיצד הלכה)?	"ביום אידם לכו&quot;ע אסור. בשלושה ימים לפניהם ר&quot;י אמר שנאסר ור&quot;ל אמר שלא נאסר ותניא כוותיה (וע' לקמן ז: דלחד אב&quot;א איכא בזה פלוגתא דתנאי).<p dir=""rtl"">(ר&quot;י בתוס' נקט להלכה כדעת ר&quot;י אף דתניא כוותיה דר&quot;ל, דלא חשיב ליה בהדי תלת דהלכתא כוותיה דר&quot;ל כנגד ר' יוחנן וכן דעת הרא&quot;ש, אבל הרי&quot;ף והרמב&quot;ם פסקו כר&quot;ל.)</p>"	עבודה זרה ו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ו: 2 מה אסור לשאת ולתת (למכור ולקנות) ביום אידיהם של הגוים (דבר המתקים ושאינו מתקים, ודעות הראשונים בסוגיא)?	"לדעת רש&quot;י (כביאור הרא&quot;ש): למכור לו אסור הכל אבל אם דבר שאינו מתקיים עד יום אידו מותר, לקנות ממנו אסור רק דבר שאינו מתקיים.<p dir=""rtl"">דעת ר&quot;ת: למכור לו אסור רק דבר שהוא בר הקרבה ואפ' הכי אם אינו מתקים מותר, לקנות ממנו מותר הכל (להרא&quot;ש בדעתו דבר שאינו מתקיים אסור) אבל לקבל ממנו מתנה אסור (אפ' דבר המתקיים).</p><p dir=""rtl"">דעת הגאונים והרמב&quot;ם: למכור לו אסור הכל, ולא התירו רק דבר שאין מתקיים, לקנות הכל אסור, אפ' דבר המתקיים (וכן נקטו הר&quot;ן, שו&quot;ע והגר&quot;א עיקר).</p>"	עבודה זרה ו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ו: 3 שלושה ימים לפני אידיהם של גוים וכו' להשאילן ולשאול מהן להלותם וללות מהן, לפורען ולפרוע מהן מדוע אסרו ולמה נצרכו כל הדוגמאות?	"להשאילן להלותם לפורען ניחא דמרווח ליה, לשאול מהם וכד' לאביי גזירה משום להשאיל וכד' ולרבא שגם בזה אזיל ומדה (שהישראל צריך לו).<p dir=""rtl"">וצריכי דמלשאת ולתת אין ללמוד דמרוח ליה ואזיל ומודה, אבל לשאול דממעט ליה אימא שפיר דמי קמ&quot;ל, ומלשאול שחשיבות הוא לו א&quot;א ללמוד להלואה שחושש שמא כספו לא יחזור, ומללוות אין ללמוד ליפרע מהם שהלואה בסוף הלוה יחזיר את הכסף, אבל הכסף שפורע ודאי לא יחזור.</p>"	עבודה זרה ו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ו: 4 האם נפרעים מן הגוים בימי אידם (3) ומדוע, וכיצד הלכה?	"ת&quot;ק אוסר, לאביי גזירה משום לפרוע להם ולרבא משום דאזיל ומודה ששמח לאחר זמן.<p dir=""rtl"">ר' יהודה מתיר מפני שמיצר הוא לו ואף ששמח לאחר זמן [ואין זה דומה להלכות מועד שהתיר לאשה לסוד כיון ששמחה לאחר זמן - לרב&nbsp;&nbsp;נחמן בר יצחק דשאני הלכות מועד דכולהו שמח עכשיו ומיצר לאחר זמן, לרבינא דגוי לענין פרעון לעולם מיצר].</p><p dir=""rtl"">ריב&quot;ק מחלק, מלוה בשטר אין נפרעים כחכמים, מלוה ע&quot;פ נפרעים מפני שהוא כמציל מידם.</p><p dir=""rtl"">אמר רב הונא הלכה כר' יהושע בן קרחה.</p>"	עבודה זרה ו:		
